על ידי מערכת אילן וזיכרון | 24 יולי 2016 |2 תגובות
פוסט בבלוג עץ המשפחה, אילן וזיכרון – שירותי חקר אילן יוחסין.

68 שנים בדיוק חלפו מאז ליל ה-10.05.1948, הלילה בו נהרג שמעיה פטרנק, החלל האזרחי האחרון במערכה על העיר צפת, אך למעשה, סיפורו המלא של שמעיה, החל שנים רבות קודם לכן, לפני ששמעיה אפילו נולד.

161 שנים חלפו מאז הגיעו משה פטרנק ומשפחתו לארץ הקודש המכונה פלשתינה מהעיירה בעלת השם הבלתי אפשרי פעטשיניזשין (ביידיש) / פצ'ניז'ין (בעברית) שבגלציה (כיום אוקראינה). אחסוך לכם את החישוב: שנת 1855. נכון, זה היה עוד לפני מה שמכונה כיום "העלייה הראשונה" שתתחיל רק 25 שנים מאוחר יותר. נכון, המונח "ציונות" עוד לא היה קיים אז. יחלפו כ-35 שנים עד שנתן בירנבאום יואיל בטובו להמציא את המונח ציונות.

תולדותיה של צפת, תולדותיה של משפחת פטרנק הצפתית.

יעקב-שלום פטרנק, בנו של משה (ולימים אביו של שמעיה פטרנק), היה אז בן 8 בלבד, כאשר החליטו הוריו להגר לעיר הקודש צפת, שבאותם ימים לא בדיוק הייתה עיר מגורים אטרקטיבית במיוחד.

צפת, כמו פלשתינה כולה, נשלטה אז על ידי הכיבוש הטורקי המוכר יותר בשם האימפריה העות'מאנית. בשנת 1823 אירעה בעיר רעידת אדמה, ובעקבותיה הייתה ביזה רבה בעיר. ביוני 1834 החל מרד הפלאחים הערבים והמוסלמים, ובמשך חודש ימים יהודי צפת נבזזו מרכושם, נאנסו, נרצחו, ונפצעו בהמוניהם. ב-1837 החריבה את הרובע היהודי רעידת אדמה נוספת, וכ-2000 יהודים נהרגו ונקברו בחופזה בעיקר בקברי אחים. שנה מאוחר יותר פרצה מגפה קשה בעיר שקטלה רבים, ובשנה שלאחר מכן שוב פרעו ובזזו מורדים דרוזים ומוסלמים ביהודי העיר. בתום סדרת האסונות נותרו בצפת כ-1500 יהודים בלבד.

כ-15 שנים מאוחר יותר, בשנת 1855, כשהתיישבו בצפת משה, לאה-פייגא, ובניהם הצעירים יעקב-שלום וצבי, היישוב היהודי בצפת חי בדוחק רב, בעיקר מכספי החלוקה – תרומות מהקהילות היהודיות בגולה, ורבים מהתושבים הקדישו את מירב זמנם ללימוד תורה. משה ובניו היו מעט שונים, הם היו אנשי עבודה, בעלי מקצוע של ממש: בנאים.

תחילת סיפורו של שמעיה פטרנק

השנים חלפו, האחים לבית פטרנק יעקב-שלום וצבי נישאו והקימו משפחות, ובשנת 1874 נולד שמעיה פטרנק, בנם הרביעי מתוך שמונה בנים ובנות שנולדו ליעקב-שלום פטרנק ואשתו פעריל. היישוב היהודי בצפת חזר באותן השנים לפרוח ולשגשג ומנה ערב מלחמת העולם הראשונה כ-7500 יהודים (מעט יותר מכ-6000 ערביי העיר אותה העת), האב הגאה יעקב-שלום הפך בינתיים להיות קבלן בנין מפורסם שהעסיק רבים מעניי העיר בבניית העיר צפת במימונו של נדבן מראש פינה, ושמעיה בנו, שבינתיים נישא והקים משפחה משל עצמו, המשיך את המסורת המשפחתית וצמח להיות גם הוא להיות בנאי וקבלן, ומעמדו בעיר היה כשל מהנדס מומחה עמו ניתן להתייעץ. גם אחיו של שמעיה, אברהם-גודל פטרנק, התפרסם כקבלן מומחה, וניצח על בניית הבתים הראשונים של הישוב מחנים, חלק גדול מהרחוב הראשי של ראש פינה, ואזורים נוספים בצפת.

מלחמת העולם הראשונה שפרצה הביאה עמה שוב אסונות: השלטון הטורקי החרים רכוש רב, גירש מצפת ואף מהארץ יהודים רבים, יהודים אחרים גויסו לצבא ולפלוגות העבודה של השלטון, ואם לא די בכך, גם מגפות ורעב פקדו שוב את העיר. בתום המלחמה, עת כבשה האימפריה הבריטית את פלשתינה מהכובש הטורקי, נותרו בצפת רק כ-2700 יהודים, שהפכו שוב למיעוט בעיר.

גם תקופת המנדט הבריטי לא היטיבה עם הקהילה היהודית בצפת – במאורעות תרפ"ט 1929 פרצו פורעים ערבים לרובע היהודי, 18 יהודים נהרגו וכ-80 נפצעו, ורכוש רב נבזז, התקפות נוספות על הרובע והרוגים היו גם בתקופת המרד הערבי הגדול בשנים 1939-1936. ואט אט הישוב היהודי הסתגר והתבצר ברובע היהודי שהיו מי שכינו אותו גטו. על אף הקשיים, החיים היהודיים בצפת המשיכו, ובשנת 1937, כשהיה כבר בן 63, זכה שמעיה לכבוד גדול כשביצע את השיפוץ המשמעותי האחרון מאז בבית כנסת האר"י האשכנזי, בית כנסת שנוסד כבר לפני למעלה מ-400 שנים.

המערכה על צפת

החלטת האו"ם על חלוקת הארץ ב-29.11.1947 העלתה את המתיחות לשיא חדש. זה מול זה ניצבו צבא ההצלה הערבי שהורכב ממתנדבים ממדינות ערב בפיקודו של קאוקג'י הלבנוני אשר פלש לשטחי המנדט הבריטי ללא כל התנגדות בריטית, אל מול כוחות ההגנה מתוגברים בכוחות האצ"ל והלח"י. כוחות ההגנה המתוגברים מנו כ-490 לוחמים, בעוד שכוחות ההצלה הערביים מנו 700-3000 לוחמים – תלוי את מי שואלים. הקרבות וניסיונות הכיבוש של הצדדים הלוחמים פרצו בינואר 1948, כוחות ההגנה הדפו בהצלחה את הניסיונות העקובים מדם לכבוש את הרובע היהודי, אך מנגד לא הצליחו להשיג הישגים משמעותיים בניסיונותיהם לכבוש את עמדות המפתח ששלטו על הרובע. בחודש מרץ הותקף אוטובוס של אגד ו-7 מנוסעיו נרצחו. אוטובוסים הפסיקו להגיע לצפת, דבר שהפך את המצור על הרובע היהודי לרשמי ומוחלט.

באפריל 1948, נטשו הבריטים את צפת, והעבירו את עמדותיהם אשר שלטו על הרובע היהודי לידי הערבים, וזאת על אף שעל פי תכנית החלוקה צפת השתייכה למדינה היהודית המיועדת, ו-2400 היהודים שנותרו בעיר הסתגרו ברובע תחת מצור. שעות ספורות טרם עזיבתם, הביאו הבריטים משאיות והציעו ליהודי העיר להתפנות, או כמו שקוראים לזה היום: נסיגה חד צדדית. הנהגת ארגון ההגנה סירבה לפינוי, ובתוך שעות התחדשו הקרבות אשר נמשכו לסירוגין במשך 3 וחצי שבועות והגיעו לשיאן ב-09.05.1947 – או אז, בשעות הערב המאוחרות, החלה התקפת כוחות הפלמ"ח בקרב המכריע לכיבוש צפת. כל הלילה נמשכה הלחימה, לוחמי הפלמ"ח הסתערו בזה אחר זה על עמדות צבא ההצלה, בעוד שצבא ההצלה המשיך להפגיז לאורך כל הלילה את הרובע היהודי. אחד מפגזי צבא ההצלה נפל והתפוצץ בסמוך לשמעיה פטרנק בן ה-73 שהיה באותו הלילה בבית החרושת למצות, בסמוך למלון הדר. שמעיה נהרג במקום. באותו המקום נהרג גם מזכיר מועצת-הפועלים וקצין-קשר בין מטה ההגנה לבין ועד הקהילה, יהודה גרוס.

בבוקר המחרת היו עמדות צבא ההצלה בידי הלוחמים היהודים, ומלבד ליריות בודדות, בחלקה הערבי של השתררה דממה. ברובע היהודי יצאו אנשים מהמרתפים וחזרו לבתיהם.

לאחר יום נוסף, החלו יחידות הפלמ"ח לסרוק את העיר שנמצאה ריקה. כוחות צבא ההצלה הערבי וכל אלפי תושביה הערבים של העיר נטשו את העיר, כשהם משאירים מאחוריהם את בתיהם, רכושם, וכמויות עצומות של תחמושת.

50 לוחמים יהודים נהרגו במערכה על צפת, ורבים אחרים נפצעו. לכוחות צבא ההצלה היו כ-250-300 הרוגים. לא ידוע מהו מספר האזרחים הערביים שנהרגו באותה המערכה.

9 לוחמים ו-4 אזרחים יהודים נהרגו באותו לילה נוראי, בהם שמעיה פטרנק. שמעיה, שהיה הקורבן היהודי האזרחי האחרון בקרב על העיר, הובא למנוחת עולמים בגבעת חנה שמעל בית העלמין העתיק בצפת. הותיר אחריו אישה, ילדים ונכדים. בין יוצאי חלציו של שמעיה פטרנק נמנים 6 נכדים, 14 נינים, 35 בני-נינים (כולל את כותב שורות אלו), ועשרות רבות של בני-בני-נינים.

האם בני משפחת פטרנק שהיגרו לארץ ישראל בשנת 1855 היו מתנחלים קולוניאליסטים בארץ לא להם וכובשים? אחרים בוודאי יאמרו שהים הוא אותו ים, והערבים הם אותם ערבים. איש איש על פי השקפתו ותפיסותיו.

סיפורו של שמעיה פטרנק. נולד ב-1874 בצפת. נפל חלל ב-1948 בצפת. יהי זכרו ברוך.

המאמר בחסות:

אנחנו אילן וזיכרון,
ואנו עוסקים בחקר אילנות יוחסין.
רוצים לחשוף את תולדות משפחתכם? לגלות מי היו אבותיכם?
עברו לדף הבית הבית לפרטים על שירותי אילן וזיכרון.